אנטישמיות במדיה החברתית

מחקר שהופק ע”י חברת Vigo עבור ה-World Jewish Congress אמד את היקף ומאפייני השיח האנטישמי הנכתב בכל יום ברשתות החברתיות על פי מדדים של סוגי הפוסטים, מידת החומרה, מאפייני הכתיבה והכותבים עצמם, פלטפורמות מובילות ועוד. המחקר הופק בישראל בסיוע נתונים של שותפויות בינלאומיות. כל הזכויות שמורות לחברת Vigo Social Intelligence וניתנים לשימוש בלתי מוגבל עבור הקונגרס היהודי העולמי.

על פי דו”ח של משרד התפוצות בשנת 2016 נרשמה ירידה במספר האירועים האנטישמיים הכוללים אלימות פיזית חמורה לצד עלייה חדה בהיקף ההתבטאויות האנטישמיות במרחב הציבורי והקיברנטי. על פי הדו”ח, בשנה האחרונה חלו מספר התפתחויות משמעותיות בתחום המאבק באנטישמיות במרחב הקיברנטי הן בתחום החקיקה המדינית, הן בתחום מאמצי חקיקה בין לאומיים והן בתחום מדיניותן של חברות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, כשהעיקרית שבהן היא ההכרזה על אימוץ קוד ההתנהגות בנוגע לשיח שנאה ברשת.

במאי 2016 הגדירה- International Holocaust Remembrance Alliance) IHRA) את המושג אנטישמיות באופן הבא:
“Antisemitism is a certain perception of Jews, which may be expressed as hatred toward Jews. Rhetorical and physical manifestations of antisemitism are directed toward Jewish or non-Jewish individuals and/or their property, toward Jewish community institutions and religious facilities.”

ברוח ההגדרה של ה-IHRA הגדרנו אנטישמיות באופן הבא:

  • ביטויי שנאה כנגד יהודים: כל הפוסטים הכוללים אזכור של יהודים ביחד עם קללות, גסויות וכינויי גנאי על כלל הטיותיהם, קריאות כנגד קבוצת אוכלוסייה מסוימת וגם שימוש בקללת יהודים כגנאי.
  • קריאות לפגיעה ביהודים:כל הפוסטים הכוללים אזכור של יהודים  בצירוף לקריאות לביצוע אלימות, בין אם כאיומים ישירים ובין אם בעופן עקיף.
  • דה הומניזציה ליהודים: טקסטים מדעיים או חברתיים המנסים להוכיח כי היהדות אינה קיימת או שהיא כת שטנית/מרושעת/לא תקינה. מרבית פוסטים אלה נוטרו באמצעות ניתוח ידני של השיח על הדת היהודית,
  • הכחשת השואה: טקסטים הטוענים כי השואה או אירועים שהתרחשו בה  אינם אמיתיים או מופרזים. מרבית פוסטים אלה נוטרו באמצעות ניתוח ידני של השיח אודות השואה והאירועים בה.
  • שימוש בסמלים: פוסטים הכוללים טקסט, לוגו תמונה או סמל המזוהים עם האנטישמיות או השואה שלא לצורך תיעוד או היסטוריה, לדוגמא: שימוש בצלבי קרס כחלק מהגדרת פרופיל או בצירוף לפוסט.

סך הכל נוטרו 382 אלף פוסטים המוגדרים כאנטישמיים במהלך 2016 במדיה החברתית. הפוסטים נכתבו על גבי יותר ממאה פלטפורמות (כשהבולטות שבהן הן 4 הרשתות החברתיות הגדולות: טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם ויו-טיוב המהוות מעל 80% מהשיח), בעשרות מדינות ושפות. הניתוח האיכותני בוצע על סמך 7,640 פוסטים (2% מהשיח) לטיוב מדויק של הנתונים ובחינה איכותנית של פרמטרים באמצעות ניתוח תוכן איכותני על בסיס דפי קידוד.

סיכום הממצאים

סך הכל נוטרו 382 אלף פוסטים אנטישמיים שנכתבו במדיה החברתית בשנת 2016 ועדיין לא נמחקו מהרשתות החברתיות (נכון לפברואר 2017). מדובר בהיקף של יותר מ-1,000 פוסטים שפורסמו בכלל הרשתות החברתיות בכל יום, 40 פוסטים בשעה, פוסט כל דקה וחצי.
מרבית הפוסטים האנטישמיים זוכים להתייחסות נמוכה ולוויראליות נמוכה ברשת.
41% משיח האנטישמיות שנוטר ברשת כולל ביטויי שנאה כנגד יהודים. הגולשים משתמשים בעשרות קללות וביטויי גנאי בהתייחסות ליהודים, 40% מהשיח כולל שימוש בסמלים אנטישמיים ביניהם בולט במיוחד צלב הקרס, קריאות אהדה להיטלר והמם “Gas The Jews”.
8% מהשיח כולל קריאות לפגיעה ביהודים. מדובר ב-31 אלף פוסטים בשנת 2016, 80 פוסטים ביום, פוסט כל 20 דקות שכולל קריאה לביצוע פעולה אקטיבית כנגד יהודים.
63% מהשיח כנגד היהודים מתנהל בטוויטר. זו הפלטפורמה המובילה בפער ניכר בכל סוגי האנטישמיות ובעיקר בביטויי השנאה, בקריאות לפגיעה ביהודים ובשימוש בסמלי השואה. אמנם רק 6% מהשיח נרשם באינסטגרם, אבל היות וזו פלטפורמה צומחת הפונה ונקראת ללא פילטרים על ידי צעירים ובני נוער משמעות ההיקף מסוכנת.
56% מהפוסטים האנטישמיים נכתבים על ידי גברים. הכתיבה מתפלגת באופן שווה בין קבוצות הגיל השונות, כאשר צעירים עד גיל 33 נוטים לביטויי שנאה וקריאות לפגיעה ואילו מבוגרים מעל גיל 33 לדה-הומניזציה והכחשת שואה.
המדינה המובילה בהיקף האנטישמיות בפער ניכר היא ארצות הברית (68% מהשיח האנטישמי). השיח קשור מאוד לבחירות לנשיאות שהתקיימו השנה במדינה: ב-25% מהפוסטים נמצא קשר לנשיא הנבחר טראמפ. מרבית הפוסטים בשיח זה כללו ביטויי אנטישמיות כנגד מספר קבוצות אוכלוסייה (יהודים, שחורים, גאים וכיו”ב) ולא רק נגד היהודים. מדינות מובילות נוספות הן גרמניה (14%, בעיקר בשימוש בסמלי שואה), בריטניה (4%), קנדה (2%) וצרפת (1.5%).
בשנת 2016 נרשמו 3.3 מיליון פוסטים הכוללים שנאה נגד ישראל, ישראלים, או הכיבוש. שיח זה נכתב בעיקר בתגובה לאירועים אקטואליים ופוליטיים ואינו מתפלג באופן שווה על פני הזמן. גולשים רבים המקללים את ישראל על בסיס פעולותיה נוטים להתייחס גם לישראלים כעם ששולט בכל ומסוכן לעמים האחרים. יחד עם זאת שיח זה שאינו כולל התייחסות כנגד היהודים או הדת היהודית לא נכלל במחקר.

לקיאת המחקר המלא- לחצו כאן