מאות עסקים קטנים ובינוניים נפתחים מדי שנה ואלפים אחרים נסגרים. השוק סובל מתנודתיות רבה והתחרות גדולה בכל ענף. כדי להגן על עצמם, עסקים אלו חייבים להרחיב את מעגל ההזדמנויות העסקיות אליהם הם נחשפים.
רבים מודעים לעובדה, כי עיקר המגזר העסקי בישראל מורכב מעסקים קטנים ובינוניים. אך לא בטוח כי כולם יודעים, שעסקים אלו מהווים למעלה מ-99% (!) מכלל העסקים במדינה, מעל 60% מעובדי המגזר העסקי מועסקים בהם והם, למעשה, הבסיס לכלכלה של המשק. ניתן היה לצפות, כי לאור מרכזיותם במשק הישראלי, מצבם יהיה איתן, כוחם הפוליטי גדול ומרחב האפשרויות הניצב בפניהם אינסופי. עם זאת, המציאות בשטח שונה לחלוטין.
בפועל, השפעתם הפוליטית של עסקים קטנים קטן עד מאוד, וכתוצאה מכך, יכולתם להשפיע על המדיניות ועל הרגולציה מועטה, ודאי ביחס לכוחם של העסקים הגדולים. מעבר לכך, גם יכולתם להתמודד עם שלל הדרישות הבירוקרטיות והאדמיניסטרטיביות קטנה יותר. בנוסף, העסקים הקטנים והבינוניים מתקשים להשיג אשראי ומימון וכפועל יוצא הפריון שלהם נמוך יותר משל הגדולים. לפיכך, אין זה פלא כי אחד מכל שלושה עסקים שנפתחו, צפוי להיסגר בתוך חמש שנים, ורק אחוזים בודדים ישרדו במשך למעלה משני עשורים.
אבל סגירה אפשרית איננה הבעיה היחידה איתה העסקים צריכים להתמודד. לפי סקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, 18% מבעלי העסקים הקטנים דווחו על עומס ביורוקרטי; 21% דיווחו על קשיי תחרות ו-13% מהם דיווחו על בעיות אשראי ומימון. 20% מבתי העסק הבינוניים דווחו על קשיים בקבלת אשראי ומימון ואחוזים דומים דווחו על קושי בגיוס של עובדים מיומנים. בעסקים זעירים, אשר פועלים, רובם ככולם, באמצעות עובד אחד, הקשיים המרכזיים הם מיתון ואווירה פסימית כללית במשק.
נכון, לא צריך להיכנס למרה שחורה ולא הכול שלילי. לפי מחקר של משרד הכלכלה, בשנים האחרונות ניתן לזהות מספר מגמות חיוביות בכל הקשור לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, ביניהם עלייה בכמות העסקים ובכמות המועסקים בהם; גידול בתוצר של העסקים הקטנים והבינוניים ובפריון בהם בשיעור גדול מזה של הגידול בעסקים הגדולים; עליה קטנה, אך עקבית, בשיעור הנשים העצמאיות ועוד.
כדי להגן על עצמם וכדי לעמוד בתחרות העזה מצד יריביהם ועמיתיהם, עסקים קטנים חייבים לדאוג להרחיב את מעגל ההזדמנויות העסקיות אליהם הם נחשפים. הם חייבים להתפתח טכנולוגית, חייבים להתאים את עצמם לצרכי השוק המשתנים, לבדוק תמידית את רמת המחירים שהם מציעים והשירות שהם מספקים ולתת יתרון במוצר על פני המתחרים. דרך מצוינת לעשות זאת, היא לקחת חלק במכרזים של המדינה. למרבה הצער, מחקר של משרד הכלכלה מצא כי רוב העסקים הקטנים והבינוניים (74%) נוהגים להדיר את רגליהם מהשתתפות במכרזים של המדינה. המחקר הוסיף וגילה, כי מתוך אותם 26% שכן בחרו להשתתף במכרזים, 86% זכו לפחות במכרז אחד באותה שנה. ואם זה לא מספיק, הרי שבעלי העסקים שזכו במכרז, דיווחו כי הזכייה במכרז היוותה כ-30% מהמחזור השנתי של העסק.
השתתפות במכרזים, אם כן, יכולה להוות עבור עסקים רבים את ההבדל בין הצלחה ושגשוג לבין דשדוש וכישלון, במיוחד כאשר מדובר על שווקים רוויים ותחרותיים. אך גם מעקב אחר שפע המכרזים המתפרסמים בתקשורת ואיתור המכרזים הרלוונטיים, אינם דבר של מה בכך. למעשה, מדובר במשימה בלתי אפשרית ועל כן כדאי להיעזר במקצוענים. דוגמא למערכת טכנולוגית חדשנית, אשר יודעת להתמודד עם כמויות המידע הנכבדות, היא זו של חברת "יפעת מכרזים".
על מנת שניתן יהיה להתמודד עם כמויות המידע העצומות, המערכת של "יפעת מכרזים" מצוידת במערכות איסוף מידע מתקדמות, אשר עושות שימוש באלגוריתמים המסוגלים לנטר מידע 24/7 במחזורי בדיקה קצרים במיוחד. בנוסף, כדי להיות מדויקים, המערכות מבצעות חיפושים מורפולוגיים מתקדמים על המילים שנבחרו עבור הלקוח כיעד חיפוש. למערכת נלווית אפליקציית מובייל, המעודכנת בזמן אמת ומאפשרת התראות וגישה מלאה לכל המידע הרלוונטי. מובן כי הגורם האנושי לא נזנח וכך, לצד האמצעים הטכנולוגיים ומערכות המחשוב, היתרון האמיתי של המערכת נוצר בשילוב ביניהן למשאב אנושי מקצועי ומיומן.