adkit, מחקר עיסקי שיווקי

חמצן לעתיד המשק : תמיכה ביזמות חרדית יכולה להיות רכיב קריטי בפיתוח הכלכלי במגזר

עידוד תעסוקה במגזר החרדי הוא כורח לאומי לעתיד הכלכלה הישראלית. כיצד פיתוח עסקים קטנים יכול להיות המפתח לגישור בין המגזר למוסדות הציבוריים והפרטיים שיכולים לסייע, ולמה עידוד שילוב אברכים בשוק העבודה לא יכול להיות תשובה מלאה לבעיה.

סוגיית התעסוקה במגזר החרדי איננה סוגיה חדשה, ונעשו ניסיונות מגוונים לפיתוח במגזר, בעיקר בהקשר של הגדלת אחוז הגברים היוצאים לשוק העבודה. עם צפי כי האוכלוסייה החרדית תהווה רבע מאוכלוסיית ישראל עד שנת 2054, נושא הצמיחה הכלכלית במגזר תהיה השפעה דרמטית על כלל המדינה. ממחקר שבצעה חברת המחקר האסטרטגי אדקיט עולה כי העלאת שיעור התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות הינו האפיק העיקרי לסיפוק צרכי התעסוקה של המשק בעתיד הנראה לעין. למרות שאחוז הגברים החרדים המועסקים עולה בהתמדה בשנים האחרונות מדובר למעשה במגמה מעורבת שהגיע לשיאה בסוף 2015 עם 57.5% אך התהפכה בהמשך, כנראה עקב ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות.

לבנות את הפתרון מבפנים

אחת הטענות שעולות מול הניסיון לשפר את המצב התעסוקתי במגזר הוא שגם כשהחרדים יוצאים לעבוד, הם נתקלים במחסומי קליטה במגזר העסקי החילוני, או בקיצור, גם כשחרדי מעוניין לעבוד החברות החילוניות בוחרות לא לקלוט אותו. נתון מאיר עיניים אחד הוא שרוב (61% ב-2015) מכלל המועסקים בחברה החרדית עובדים בעסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 50 עובדים. מצד האחר רק 6.5% מהעסקים בישראל נמצאים בבעלות חרדית, דבר שמעיד על פוטנציאל פיתוח התחום במגזר. בשנים האחרונות נעשים מספר ניסיונות לפתח את תחום העסקים הקטנים במגזר, עם מספר יוזמות שנועדו לתמוך ולעודד הקמת עסקים ומתחמי עסקים המיועדים למגזר. הדוגמא הבולטת ביותר היא פתיחת מתחם BIZMAX, מתחם עסקי לגברים חרדים בירושלים, שמכוון לתת מענה לצרכים הייחודיים של המגזר כגון רמת כשרות וכולי, לצד ליווי והכוונה עסקיים בצורת סדנאות ושירותי ייעוץ.

נשים חרדיות כמנוע היזמות במגזר

למרות שהיעד הראשי של שיפור המצב התעסוקתי במגזר הוא יציאת גברים לעבודה, הפוטנציאל ליזמות ולהקמת עסקים חרדיים מגיע דווקא מהצד הנשי של המגזר. בין השנים 2015 ל-2016 עלה אחוז היזמות בידי נשים חרדיות מ-4.4% ל-11.1%, עובדה שנתמכת ע”י היותן שני שליש מהאוכלוסייה החרדית הלומדת במוסדות להשכלה גבוהה. הנתונים רק מתחזקים כשמסתכלים על פניות לליווי עסקי. באיזור ירושלים לדוגמא, 71% מהפניות לעזרה בפתיחת עסקים מהמגזר הן של נשים. הניסיון לשלב גברים חרדיים בשוק העבודה הוא יוזמה מבורכת אבל נמצאת בחזקת שחייה נגד הזרם בעתיד הנראה לעין. תמיכה ביזמות נשית במגזר החרדי שיכולה להיות אפיק טבעי לפיתוח, וייתכן שאינה זוכה לתשומת הלב הראויה גם עקב הגישה העימותנית מול החרדים בנושא זה. גם זו דוגמא לפערי התרבות בין המגזר לבין המערכת האזרחית, וחוסר היכולת לגשת לבעיות החרדיות בתנאים שלהן.

הניתוק מהמיינסטרים מערים קשיים

הקושי בפיתוח התעסוקתי במגזר החרדי אינו מוגבל לסוגיות פנימיות. גם המעסיקים וגם הבנקים מראים ניכור מהמגזר, בין אם מדובר באי הבנות הנובעות מפער תרבותי ובין אם מדובר בתפיסה שהחרדים אינם מעוניינים לקחת תפקיד במערכת האזרחית החילונית.
ישנו קשר הדוק בין האחוז הגבוה של עסקים חרדים שנכשלים לבין העדר של תמיכה וליווי עסקיים. בעיות מימון, העדרו של ליווי מקצועי ופחד מכישלון פיננסי הן הסיבות המובילות לאי פתיחת עסק במגזר, סיבות שבליבן הפער התרבותי שבינו לבין שאר המגזר הפרטי בישראל. דוגמא אחת לסיטואציה שממנה מגיעים יזמים חרדיים היא בתמיכה והסיוע הזמינים מהרשויות המוניציפליות. מדד הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה לשנת 2017 דרג את העיר בני ברק כעיר הכי פחות ידידותית לעסקים קטנים בארץ. זה לא מפליא אם כן שמסלול היזמות החרדית בדרך כלל שונה מאוד מזה של היזם החילוני.

קשיים בגיוס הון? תנסה בגמ”ח

גם בתחום המהותי של ניהול פיננסי וגיוס הון הפערים התרבותיים דומיננטיים. כמעט 60% מההלוואות במגזר החרדי נלקחות מגמח”ים, כשנתח הבנקים בשוק ההלוואות החרדי עומד על פחות מחצי.
“הצעות ערך לעסקים קטנים מצד הבנקים כמעט ולא קיימות, למרות שבמגזר הפרטי הבנקים משקיעים במיתוג ובשיווק הצעות ערך ממוקדות לקהל החרדי, כמו מימון לשמחות משפחתיות”, מסביר מיקי זכאי, מנכ”ל אדקיט, חברה למחקר אסטרטגי. בנק הפועלים אף הגדילו לעשות והקימו פורטל בנקאי “כשר” שלם, אבל מבחינת ליווי מקצועי והשקעה ביזמים חרדיים נראה שהבנקים מהוססים, ועוצרים בחומרים שיווקיים המציגים אנשים בלבוש דתי, בלי באמת לנסות להתחבר למגזר ברבדים יותר משמעותיים.

לעזור לחרדים לעזור לכולנו

הדרך לפיתוח כלכלי משמעותי במגזר החרדי ארוכה ומורכבת, אבל פיתוח של עסקים קטנים יכול להיות רכיב משמעותי בנוסחה. השקעה בליווי ותמיכה מקצועיים למגזר, ספציפית  ביזמות נשית במגזר יכולים לשנות את התמונה העגומה הנוכחית. הכנס השנתי בירושלים של עמותת ‘תמך’ מוקדש לפיתוח המקצועי של יזמיות חרדיות שנה הוא דוגמא למאמץ בכיוון נכון. הנתון שבו בחרה העמותה להוביל את הפרסום לכנס פחות מאיר עיניים, ומצהיר כי תשעה מתוך עשרה עסקים חרדיים נסגרים בשל העדר ליווי מקצועי. הדרך לאור בסוף המנהרה ארוכה עדיין.