לפני שנתיים הקימה Vigo ביחד עם קרן ברל כצלנסון אתר המודד ומקטלג בזמן אמת את היקף השיח האלים במדיה החברתית. מטרת הדו"ח היא להציב מראה קבועה, כזו שתעודד אותנו לעשות את הצעד הראשון ולהפחית את מידת השימוש במילים פוגעניות והרסניות. המראה אינה מופנית רק כלפי משפיענים ומובילי דעת קהל, אלא פונה לכל אחד מאיתנו. המספרים מפריכים את הטענות בהן אנו משתמשים כדי להקטין או להתעלם מהיקף ומחשיבות תופעת האלימות ברשת:
"מדובר בקומץ אלים בלבד"
בכל יום נרשמות 16 אלף שיחות המכילות מילים פוגעניות. השיחות נכתבות ע"י מאות אלפי גולשים, המהווים קרוב לרבע מהגולשים ברשתות החברתיות. כולנו נחשפנו כבר ברשת לקללות, גסויות, הטרדות ואף איומים – נתון המוכיח כי לא מדובר בקומץ אלים, כי אם בתופעה שנוגעת בחברה כולה. זאת ועוד; בשנה וחצי האחרונות נרשמת עלייה מתמדת בהיקף השיח האלים ברשת, בעיקר בעקבות אירועים פוליטיים משמעותיים כגון מבצע צוק איתן, הבחירות, הרצח במצעד הגאווה וגל הטרור הנוכחי.
"טוקבקיסטים אנונימיים משועממים"
לפני כעשור דרך ההתבטאות של ההמון הייתה בעיקר באמצעות טוקבקים, ולכן הוטבעה התפיסה לפיה מרבית השיח האלים מתבצע באופן אנונימי. בשנים האחרונות פייסבוק שולטת במדיה החברתית בישראל עם יותר מ-4 מיליון משתמשים פרטיים, שנרשמו בשמם ובפרטיהם המלאים. 60% מהביטויים האלימים ברשת נכתבים מפרופילים אמיתיים ומזוהים בפייסבוק או בטוויטר. ליותר משליש מהכותבים יש למעלה מ-250 חברים או עוקבים. האלימות ברשת אינה ייחודית לקבוצת מין או גיל מסוימת – יש ייצוג כמעט שווה לגברים (60%) ולנשים (40%) וייצוג לכל קבוצות הגיל – החל מבני נוער ועד לקשישים.
"האלימות היא רק נגד הפוליטיקאים – והשיח הפוליטי אלים ממילא"
על אף שמרבית האלימות ברשת נרשמת בשדה הפוליטי-חברתי, אנחנו עדים לאלפי שיחות פוגעניות מדי יום המופנות כנגד חברות מסחריות, סלבריטאים ואפילו אחד נגד השני: כרבע מהפניות לשירות בדפי הפייסבוק של מותגים כוללות קללות וחמישית מהכותבים על הדפים של דוגמנים ושחקני ספורט משתמשים באמירות משפילות. השיח האלים נגד חברות, מותגים וסלבריטאים כבר הפך לעניין שבשגרה: מנהלי הדפים מחויבים להתייחס ברצינות ובכבוד גם לפניות האלימות והמבזות, ולענות לכל גולש גם אם משתמש בשפה שלא הייתה מתקבלת בשיחת טלפון או בצורת התקשרות אחרת.
בהקשר זה ראוי להפריך גם מיתוס נוסף: אמנם האלימות כנגד הערבים והשמאל גבוהה פי שלושה מהאלימות כנגד הימין ברשתות החברתיות בשפה העברית, אולם גם חלקו של הימין בקרב הגולשים גבוה כמעט פי שלושה מזה של הימין. לכן, בשונה מהתפיסה המקובלת, החלק היחסי של השיח האלים מתוך כלל השיחות של כל אחד מהמחנות הפוליטיים הוא כמעט זהה.
"תופעת ה'שיימינג' מסייעת להוקיע את האלימות מהחברה"
ה'שיימינג' (בעברית: ביוש) היא חשיפת שמו של אדם בציבור על מנת להוקיע התנהגויות הנחשבות לפסולות. בשנים האחרונות הצליחו הרשתות החברתיות לחשוף גנבים, מטרידנים ואלימים, וידם של המשתפים סיפורים כאלה הפכה קלה על ההדק. מדי יום מתפרסמים ברשת שמותיהם של עשרות אנשים פרטיים, במגוון סיפורים שלמעלה ממחציתם אינם נכונים או מדויקים. בכך למעשה מתרחש התהליך ההפוך: במקום להוקיע התנהגות פסולה הציבור משתף סיפורים המשחירים אנשים חפים מפשע ובכך תופעת ה'שיימינג' רק מגבירה את רף האלימות.
"אין מה לעשות כנגד תופעת האלימות ברשת"
בעידן הטכנולוגי הנוכחי קיימת האפשרות לנטר ולנתח טקסטים בעייתיים ואת מקורם המדויק בזמן אמת. מוסדות החקיקה והאכיפה לא צריכים להתעסק בפתרונות איתור המידע, אלא להתמקד בפתרונות המניעה והענישה. עד שפתרונות אלה יישומו עלינו להעלות את הנושא למודעות ציבורית ולהישמר מפני לחץ חברתי שגורם לקלל, לשתף או אפילו לעשות לייק לביטוי אלים, פוגעני או מעליב ברשת. אם כל אחד יתאמץ להוקיע את האלימות מהפיד שלו – נצליח להפחית משמעותית את היקף האלימות ברשת.
