חשבתם שהתקשורת שמאלנית? תחשבו שוב

האם התקשורת שמאלנית? האם היא משקפת את דעת הקהל? ומה חושב עליה הציבור הרחב? יפעת מחקרי מדיה ערכה מחקר מיוחד וראשון מסוגו ובו ניסיון לבחון את מידת ההתאמה בין הסיקור התקשורתי לדעת הקהל בישראל בסוגיות מפתח בשיח הציבורי בשנת 2015

המחקר מבוסס על שילוב אינטגרטיבי של שני אפיקי מידע:

• ניתוח השיח התקשורתי בתקשורת הארצית המובילה בישראל בשנת 2015
• ניתוח נתוני סקרי דעת קהל מחודש אוקטובר: עמדת הציבור ותפיסת התקשורת (האם הסיקור מוטה ולאיזה צד?)

המחקר בחן שלוש סוגיות מפתח שנויות במחלוקת בשיח הציבורי בישראל בשנה האחרונה:

• שאלת החתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים (מדיני)
• שאלת עצמאותו של בית המשפט העליון (אזרחי)
• מידת המעורבות הממשלתית בכלכלה ובמשק (כלכלי)

הסוגיה המדינית: תמיכה מול התנגדות לחתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים

תוצאות הסקרים מעידות על נטייה ציבורית קלה להתנגדות לחתירה להסדר מדיני. לעומת זאת, כאשר נשאל לגבי אופן הסיקור של התקשורת את הנושא, הציבור מצביע על הטיה חזקה מאוד שמאלה לכיוון תמיכה בחתירה להסדר. מניתוח השיח התקשורתי בפועל עולה איזון יחסי עם תמיכה קלה של התקשורת בחתירה להסדר על פני ההתנגדות לכך. על מנת להצליב באופן אינטגרטיבי בין שלושת נקודות המבט, חושב מדד הנטייה, ימינה או שמאלה באחוזים: דעת הקהל נוטה ימינה ב-5%, תפיסת התקשורת נוטה שמאלה 53% ובפועל הסיקור התקשורתי נוטה שמאלה ב-9%. ניתוח הסוגיה המדינית מעיד כי על אף נטייה קלה של הציבור ימינה ושל התקשורת שמאלה, הפער בין עמדת הציבור לאופי הסיקור קטן בהרבה מכפי שהציבור חושב.

הסוגיה האזרחית: חיזוק מעמדו מול הגבלת כוחו של בית המשפט העליון

ממצאי הסקרים מעידים כי דעת הקהל חצויה לגמרי בשאלת מעמדו של בית המשפט העליון. לעומת זאת, הציבור תופס את התקשורת באופן ברור כתומכת בחיזוק מעמדו של העליון ואכן ניתוח השיח בפועל מאושש תחושה זו ומעיד על תמיכה מובהקת של התקשורת בבית המשפט העליון אל מול ניסיונות החקיקה מימין. מדד הנטייה מציג את התוצאה הבאה: דעת הקהל נמצאת באיזון מוחלט ללא נטייה, תפיסת התקשורת נוטה שמאלה 33% והיא מדויקת בנושא זה מכיוון שהתקשורת בפועל נוטה שמאלה 37%.