עובדה או אגדה – אמת ובדייה בשיח התקשורתי המרכזי בישראל

עובדה או אגדה – אמת ובדייה בשיח התקשורתי המרכזי בישראל

מחקר מיוחד של יפעת מחקרי מדיה ומערכת המשרוקית עבור כנס אילת לעיתונות בחן את סוגיית האמון בתקשורת מזווית ייחודית וחדשה שאינה זוכה לתשומת לב מספקת. זווית זו נוגעת לאמירות העובדתיות המתפרסמות במדיה על ידי נבחרי ציבור ולמידת הדיוק העובדתי שלהן, כאשר המטרה היא לבחון את שכיחותן של אמירות לא נכונות והשפעתן על השיח הציבורי בישראל בשנת 2018.

ממצאי המחקר:
נבחנו 33 אמירות עובדתיות של פוליטיקאים שזוהו על ידי מערכת המשרוקית כאינן נכונות (במלואן או ברובן) מהשנה האחרונה. רוב האמירות פורסמו במדיה המרכזית ומיעוטן באופן פומבי בפרופיל רשמי במדיה החברתית או באירוע או כנס הפתוח לציבור.

עבור כל אמירה נבחנו מספר נתונים:
• חשיפה לבדייה: סך הנחשפים לאמירה הלא נכונה במדיה (כתבות פולו-אפ) וברשת (שיחות)
• חשיפה לתיקון: סך הנחשפים לתיקון העובדתי של האמירה במדיה וברשת
• זכירות ציבורית: שיעור מכלל הציבור הזוכר את האמירה כיום, בסקר דעת קהל
• אמינות ציבורית: שיעור מכלל הציבור הסבור שהאמירה נכונה, בסקר דעת קהל

נתונים ממוצעים לכלל האמירות:
• חשיפה לבדייה – חשיפה ממוצעת כוללת לאמירה שאינה נכונה: 495 אלף איש
• חשיפה לתיקון – חשיפה ממוצעת לתיקון העובדתי של האמירה: 205 אלף איש
• זכירות ציבורית ממוצעת לאמירה שאינה נכונה: 11%
• מידת האמינות הממוצעת לאמירה שאינה נכונה: 77%

במהלך המחקר זוהו שלושה סוגים של אמירות לא נכונות על פי ניתוח נתוני החשיפה:
• "אמירות משפיעות": אמירות לא נכונות שזכו לחשיפה גבוהה ללא תיקון משמעותי (כ- 15% מהאמירות)
• "נתפסו על חם": אמירות לא נכונות שזכו לתיקון משמעותי בהיקף דומה או גבוה יותר (כ- 30% מהאמירות)
• "מתחת לרדאר": אמירות לא נכונות שזכו לחשיפה נמוכה אך גם לא תוקנו (מעל מחצית מהאמירות)

חמשת האמירות המשפיעות הלא נכונות בעלות החשיפה הרחבה ביותר:

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו לתקשורת ש"איראן נדרשה בהסכם הגרעין להתוודות בפני סבאא בעניין תכנית הגרעין שלה זה היה תנאי חד משמעי לקיום ההסכם" (30/04/2018). האמירה שודרה במהדורות החדשות בכל ערוצי הטלוויזיה וגם זכתה לפולו-אפים רבים במדיה וברשת. התיקון העובדתי לאמירה פורסם רק באתר מערכת המשרוקית ללא פולו-אפים.

סך החשיפה לאמירה: 7 מיליון
שיעור הזכירות הציבורית: 22%
שיעור האמינות הציבורית: 88%

2. שר הפנים אריה דרעי אמר ש"על פי תקנות הממשלה המוסמך היחיד להגיש הצעות חוק בנושא הגיור הוא שר הפנים" (03/06/2018). ציטוט זה שולב בהודעה לעיתונות וזכה לחשיפה במסגרת כ-30 כתבות במגוון כלי תקשורת. גם במקרה זה התיקון העבודתי בוצע על ידי מערכת המשרוקית בלבד

חשיפה לאמירה: 4.2 מיליון
שיעור הזכירות הציבורית: 8%
שיעור האמינות הציבורית: 78%

3. ח"כ יאיר לפיד אמר ש"מאז הקמת הממשלה הזאת מחירי הדירות עלו ב-13% והמזון ב-8%". האמירה נאמרה בכנס המשפיעים של חברת החדשות ועל כן שודרה באתרי מאקו ורשת ותוקנה ע"י מערכת המשרוקית בלבד.

חשיפה לאמירה: 635 אלף
שיעור הזכירות הציבורית: 13%
שיעור האמינות הציבורית: 80%

4. ח"כ אמיר אוחנה אמר ש"98% מהמקרים של רצח בתוך המשפחה אירעו בסכין, גרזן פטיש, חניקה בערך 2% בוצעו עי כלי נשק פרטיים" (22/08/2018). האמירה שודרה בגלי צה"ל בערוץ עשר וברדיו ירושלים ועל כן זכתה לחשיפה גבוהה אל מול תיקון של המשרוקית בלבד.

חשיפה לאמירה: 500 אלף
שיעור הזכירות הציבורית: 5%
שיעור האמינות הציבורית: 79%

5. ח"כ דוד אמסלם אמר ש"עזבתי את העירייה בתפקיד מנהל אגף אחרי 14 שנה עם שכר של 20 אלף שקל" (09/11/2017). האמירה שודרה ב- 103FM ופורסמה גם במעריב ובאתרים נוספים ומנגד זכתה לתיקון של המשרוקית שעלה גם בכאן 11 ובעיתון הפלס.

חשיפה לאמירה: 350 אלף
שיעור הזכירות הציבורית: 6%
שיעור האמינות הציבורית: 81%

מבין חמשת האמירות ש"נתפסו על חם" וזכו לתיקון הנרחב ביותר, האמירה במקום הראשון היא:

1. ח"כ מיקי זוהר אמר בגלי צה"ל "מי קבע שאירוח האירוויזיון זה 150 מיליון שקל? לא עשו אירוויזיונים ב 30-40 מיליון שקל?" (14/08/2018). התיקון לאמירה שנערך על ידי המשרוקית פורסם במקרה זה גם באתר YNET וגם בגלי צה"ל ועל כן החשיפה לתיקון גבוהה משמעותית מהחשיפה לאמירה המקורית.

2. ח"כ דוד ביטן אמר בגלי צה"ל ש"בצפון תל אביב הרבה מאוד לא מתגייסים" (23/05/2018). תיקון לאמירה נערך על ידי אתר וואלה, דיון בנושא עלה בערוץ עשר וגם מערכת המשרוקית פרסמה תיקון שאף זכה לפולו-אפ בגלי צה"ל, במקביל לשיח ברשתות החברתיות המדגש את חוסר האמת שבאמירה.

3. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר ש"ברוב מדינות אירופה היום שבתון הוא מוחלט, לרבות תחבורה, בוודאי מסחר ואפילו בילוי" (06/09/2017). האמירה שודרה בגלי צה"ל אך תוקנה על ידי פעילות המשרוקית שאף זכתה לפולו-אפ בדה מרקר ועוררה גם שיח ער ברשת היוצא נגד האמירה.

4. שרת התרבות מירי רגב אמרה ש"הטיימס סקוור מעולם לא נסגר והוא נסגר לראשונה למדינת ישראל" (07/06/2018). האמירה שודרה בכאן ב' אבל תוקנה על ידי בדיקה של העיתונאי בן כספית שפורסמה במעריב ועוררה גם שיח ביקורתי ברשת.

5. ח"כ אמיר אוחנה אמר ש"יש רק שתי מדינות בעולם שמאפשרות פונדקאות לזוגות מאותו מין: ארהב וקנדה" (18/07/2018). האמירה שודרה בגלי צה"ל וזכתה לפולו-אפ נרחב גם ברשת ומנגד תוקנה ע"י המשרוקית כולל פולו-אפים בערוץ עשר ובגל"צ.

תובנות מסכמות:

• האמירות הלא נכונות נוגעות לנושאים בראש סדר היום, ומתפרסמות בבמות תקשורת מרכזיות
• אמירה לא נכונה זוכה בממוצע לחשיפה בהיקף של פי 2.5 ביחס לתיקון העובדתי
• רוב האמירות הלא נכונות עוברות "מתחת לרדאר" ולא מעוררות שיח או זוכות לתיקון משמעותי
• אמירות לא נכונות שמועברות באמצעות נאום או הודעה לתקשורת הן בעלות השפעה רחבה
• האפקט של תיקון על ידי כלי תקשורת מרכזי הוא עצום, בין אם בפולו-אפ למשרוקית או עצמאית
• הזכירות הציבורית של מרבית האמירות אמנם אינה גבוהה אך האמינות של האמירות גבוהה
• ניכר קשר בין הבולטות שהתיקון זכה לה לירידה קלה באמינות הציבורית של האמירה
• 'פייק ניוז': התקשורת מואשמת ביצירת פייק ניוז מצד אחד, ומאפשרת אמירות שגויות מצד שני
• הדגשת החשיבות של הגברת בדיקת עובדות בשיח על מנת לשפר את איכות המידע שהציבור מקבל

שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה: "ריבוי האמירות שאינן נכונות בעייתי במיוחד לאור האמינות הגבוהה שהציבור עדיין מקנה למה שנאמר בתקשורת על ידי פוליטיקאים, בניגוד אולי לפרשנויות שהתקשורת עצמה מייצרת. אמינות זו באה לידי ביטוי בהשפעה על דעת הקהל ומדגישה את הצורך להגביר את בדיקת העובדות ולשלבה בשיח האקטואלי בזמן אמת"

 

למצגת המחקר המלאה, לחצו כאן>>