מתוך דוח מדיה 2016:
התקשורת בישראל: סדרי יום, שימושים ומגמות
שנת 2016 הסתמנה כשנה שבה הקצינה התחרות המסחרית בין הרשתות החברתיות הבולטות. התבססותה המהירה של סנפצ'אט, ניסיון ההתאוששות הכלכלית של טוויטר ורכישת לינקדאין על ידי מייקרוסופט אילצו גם את המותג המרכזי בשוק, פייסבוק, להתחדש בשדרוגים הכוללים שידורי לייב, סמלי תגובות, צ'אט ו-Stories .
כתוצאה מכך עלה גם השימוש בכלל הרשתות החברתיות בשנה האחרונה, שהתבטא הן בכמות המשתמשים והן במשך הזמן שהושקע בפעילות. זו גם הסיבה לכך שבשנת 2016 נרשם שיא של תגובות באמצעות ממים ותופעות אינטרנט שונות ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט.
תופעת הממים האינטרנטיים (Memes Internet) הבשילה בשנת 2016 לכדי מאות אלפי שימושים בישראל, עלייה של יותר מ-30% משנת 2015 .רק בשנה האחרונה נפתחו עשרות קבוצות פייסבוק המייצרות ממים עבור קבוצות אוכלוסייה מגוונות: ממים של הורים, ממים של מורים, ממים של דתיים, גרושים, להט"ב, קיבוצניקים, זוגיות, רופאים ועוד. בכל אחת מקבוצות הממים רשומים מאות עד אלפי חברים, הצופים בכמות פוסטים יומית הנעה בין כמה בודדים לעשרות.
Vigo מנטרת מדי יום בין חצי מיליון למיליון שיחות ברשתות החברתיות, בפורומים ובבלוגים. שיח זה מנוטר לצורך איתור תבניות שחוזרות על עצמן, ויזואלית או טקסטואלית, וזוכות לוויראליות גבוהה. לאורך שנת 2016 נמצאו מאות תבניות כאלה, רובן קשורות לאירועים אקטואליים או לתופעות רשת נפוצות. עבור כל אחד מהתבניות, נבדקו היקף האזכורים והוויראליות. בדגימה של 2,000 ממים מתוך 0,000 שנמצאו,אפשר להבחין בסוגים שונים של שימושים בממים:
ממים פוליטיים הם הממים השכיחים ביותר בישראל (36% מכלל הממים) רובם נוצרים כתגובה ביקורתית צינית על התבטאות או התנהגות של שר או חבר כנסת מהקואליציה שפורסמה בתקשורת. היקף הממים הפוליטיים בישראל גבוה במידה ניכרת מהיקפם בעולם המערבי, ממצא העשוי להעיד במידה רבה הן על המעורבות הציבורית בשיח הפוליטי והן על האופן שבו גולשים רבים מבטאים ביקורת, בעיקר מצדה השמאלי של המפה הפוליטית. הדמות המרכזית המופיעה בממים היא ראש הממשלה בנימין נתניהו; אך ביקורת רבה מסוג זה מופנית גם כלפי חברי הקואליציה המשתמשים תדיר בתקשורת וברשת, דוגמת מירי רגב, אורן חזן, נפתלי בנט, אורי אריאל, בצלאל סמוטריץ' ועוד.
הקבוצה השנייה (25% מכלל הממים) עוסקת בפרשנויות ישראליות לממים בין-לאומיים: הממים הבין-לאומיים המוכרים ביותר של 2016 ,דוגמת ,Kermit EvilFist s'Arthur או Daniel Damn ,שהחלו מסיפורים אמריקניים קטנים ונפוצו בעיקר
בטוויטר, לא חדרו כלל לקהל הישראלי. לעומתם, הממים הדומיננטיים הזוכים לפרשנויות מקומיות הם אירועים פוליטיים בין-לאומיים, כגון הברקסיט ופרישת בריטניה מהאיחוד האירופי או האולימפיאדה בריו, או לחילופין תופעות רשת בין-
לאומיות דוגמת אתגר בובות הראווה או איורי "יוסף" שמקורן בארצות הברית.
סוג נוסף של ממים (19% מכלל הממים) הוא קידום מחאות חברתיות. הדוגמה המוכרת ביותר משנת 2016 היא מחאת ההאשטאג "#יותר_מבוכריס" שנפוצה בנובמבר-דצמבר 2016 ,ובה השתתפו יותר מרבע מיליון גולשים. מחאה זו התעוררה בתגובה לקלות עונשו של אל"מ אופק בוכריס בעיני רבים מהגולשים, ובעיקר הגולשות: בוכריס הורשע בהתנהגות לא הולמת ובעילה אסורה בהסכמה, לאחר מחיקת סעיף האונס מכתב האישום, נדון למאסר על תנאי והורדה בדרגה אחת. להבדיל מהממים הפוליטיים, שעסקו בביקורת כלפי אדם ספציפי המשרת במשרה רמת דרג, ממים של מחאה עוסקים בהתנהלות חברתית במובנה הרחב ומבקרים מוסדות מדינה כגון צה"ל, מערכת המשפט, הממשלה, ולעתים אף ההתנהלות הציבורית בכללותה.
בשונה מהממים שמטרתם הייתה העברת ביקורת, הממים התרבותיים (8% מכלל הממים) הם צורה נוספת של הבעת אהדה לכוכבי תרבות בולטים, ובראשם שי חי,מועמד שנוי במחלוקת בעונה השביעית של "האח הגדול" וצמד זמרי הפופ המצליחים סטטיק ובן-אל תבורי. יצירת הממים התרבותיים עליהם התבטאה בחיקויי ציטוטים, שירים, לבוש ומאפיינים נוספים של כוכבי התרבות. סוג נוסף שצמח בשנה האחרונה הוא השימוש בממים לקידום קמפיין מסחרי (6% מכלל הממים). סוג זה נפוץ במיוחד באינסטגרם, באמצעות גיוס משתמשים לביצוע פעולה חוזרת תוך שימוש בלוגו המותג או בסלוגן שלו ככלי לשיווקו. שתי הדוגמאות הנפוצות ביותר בשנת 2016 הן הקמפיין של "קווי לילה" שעודד עשרות אלפי גולשים
להעלות תמונות לרשת עם ההאשטאג #צאולבלות והקמפיין של "ויסוצקי" שעודד גולשים רבים, ובהם עשרות ידוענים, להעלות תמונות "סלפי" עם לוגו ויסוצקי מצויר על פניהם.