שנת 2018 הסתיימה בעיסוק תקשורתי נרחב בסוגיית יוקר המחיה ובמבנה המשק הישראלי, נושא שעשוי לעלות גם במסגרת קמפיין הבחירות. עם זאת, חשוב לציין שנושאים כלכליים עדיין נמוכים בסדר היום התקשורתי הכללי. כך למשל, סוגיית עליות המחירים במשק מדורגת במקום ה-14 בסדר היום השנתי, הנושא הכלכלי השני המסוקר ביותר אחרי מחיר למשתכן ושוק הדיור. במחקר מיוחד המשלב ניתוח תקשורתי וסקרי דעת קהל, בחנו עד כמה הציבור בישראל מעוניין בהתערבות ממשלתית בענפים השונים במשק ביחס לעבר. ההשוואה היא בין שתי תקופות דומות של מערכת בחירות – מרץ 2015 מול ינואר 2019. התוצאות מעידות על שינויים בהעדפות הציבור במתאם כמעט מושלם לשינוי בהיקפי הסיקור התקשורתי של כל ענף בין השנים. בעוד בשנת 2015, הציבור בישראל הציב בראש את ענפי הנדל"ן והבנקאות, נכון לנקודת הזמן הנוכחית ענפי המזון והאנרגיה הם המובילים בדרישה להתערבות. ניתן לראות בכך שיקוף של השינוי בשיח הציבורי בין קמפיין הבחירות הקודם, והתייחסותו הכמעט בלעדית לדיור ולריכוזיות במערכת הבנקאית, לבין נקודת הפתיחה של הקמפיין הנוכחי על רקע מחאות עליית המחירים שהתמקדו במחירי המזון והחשמל. ענף הדיור, שהיה במרכז הסיקור הכלכלי בשנים האחרונות, נותר גבוה אך כבר אינו הבלעדי. ניתן לראות בתוצאות גם את הישגיו של שר האוצר בדעת הקהל (דיור ובנקאות) אל מול האתגרים המרכזיים לפתחו של השר הבא (מזון ואנרגיה). כאמור, השינוי בהיקף הסיקור של כל ענף נמצא במתאם עם השינוי בדעת הקהל – עדות לשיקוף הולם של התקשורת את תחושות הציבור וייתכן שגם השפעה של התקשורת בעיצוב דעת קהל בתחום זה.

הדרישה להתערבות ממשלתית בענפי המשק – דעת קהל וסיקור תקשורתי

ניתוח מיוחד של השיח התקשורתי ועמדות הציבור מעיד על קשר הדוק בין השניים בנושאים הכלכליים צרכניים המטרידים את אזרחי ישראל.

שנת 2018 הסתיימה בעיסוק תקשורתי נרחב בסוגיית יוקר המחיה ובמבנה המשק הישראלי, נושא שעשוי לעלות גם במסגרת קמפיין הבחירות.
עם זאת, חשוב לציין שנושאים כלכליים עדיין נמוכים בסדר היום התקשורתי הכללי.
כך למשל, סוגיית עליות המחירים במשק מדורגת במקום ה-14 בסדר היום השנתי, הנושא הכלכלי השני המסוקר ביותר אחרי מחיר למשתכן ושוק הדיור.

במחקר מיוחד המשלב ניתוח תקשורתי וסקרי דעת קהל, בחנו עד כמה הציבור בישראל מעוניין בהתערבות ממשלתית בענפים השונים במשק ביחס לעבר.
ההשוואה היא בין שתי תקופות דומות של מערכת בחירות – מרץ 2015 מול ינואר 2019.
התוצאות מעידות על שינויים בהעדפות הציבור במתאם כמעט מושלם לשינוי בהיקפי הסיקור התקשורתי של כל ענף בין השנים.

בעוד בשנת 2015, הציבור בישראל הציב בראש את ענפי הנדל”ן והבנקאות, נכון לנקודת הזמן הנוכחית ענפי המזון והאנרגיה הם המובילים בדרישה להתערבות.
ניתן לראות בכך שיקוף של השינוי בשיח הציבורי בין קמפיין הבחירות הקודם, והתייחסותו הכמעט בלעדית לדיור ולריכוזיות במערכת הבנקאית, לבין נקודת הפתיחה של הקמפיין הנוכחי על רקע מחאות עליית המחירים שהתמקדו במחירי המזון והחשמל.
ענף הדיור, שהיה במרכז הסיקור הכלכלי בשנים האחרונות, נותר גבוה אך כבר אינו הבלעדי.
ניתן לראות בתוצאות גם את הישגיו של שר האוצר בדעת הקהל (דיור ובנקאות) אל מול האתגרים המרכזיים לפתחו של השר הבא (מזון ואנרגיה).
כאמור, השינוי בהיקף הסיקור של כל ענף נמצא במתאם עם השינוי בדעת הקהל – עדות לשיקוף הולם של התקשורת את תחושות הציבור וייתכן שגם השפעה של התקשורת בעיצוב דעת קהל בתחום זה.

 

יפעת מחקרי מדיה