בנקים מרכזיים ברחבי העולם מקדמים יוזמות להפחתת השימוש בכסף מזומן, עקב החשש להגברת התפשטות הנגיף באמצעות השימוש בשטרות. בישראל השיח עדיין נמצא בחיתוליו ומהווה הזדמנות ייחודית לשינוי ההתנהגות בשוק.
ארגון הבריאות העולמי מעודד תשלומים ללא מגע
על רקע החשש הטבעי של הציבור משימוש במזומן בעת הנוכחית, ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם בתחילת מרץ, הודעה רשמית אודות הסיכון המשמעותי הכרוך בשימוש בכסף מזומן בזמן משבר הקורונה.
במסגרת ההודעה המליץ הארגון על מעבר מלא לשימוש בתשלומים דיגיטליים ותשלומי כרטיס אשראי ללא מגע (Ccontactless).
בעקבות החשש מהידבקות – מדינות מצמצמות את השימוש במזומן
לאור הודעה זו, בנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו לנקוט בפעולות כדי לצמצם את תפוצת הכסף המזומן, או לכל הפחות להגביר את המודעות לגבי הסיכונים הכרוכים בשימוש בו.
כך למשל, הבנקים המרכזיים בסין ובדרום קוריאה החלו לאסוף שטרות כסף מהשוק במטרה להעביר אותם תהליך סטריליזציה לפני החזרתם חזרה לשימוש.
בצעד מאופק יותר, הבנק המרכזי בבריטניה הודיע כי שטרות אכן מהוות סיכון להעברת הווירוס בין אנשים. הבנק בהודעתו ציין כי שטרות דומים בהקשר זה לכל משטח אחר, וקרא לאזרחי בריטניה לנקוט בצעדים היגייניים באופן תדיר.
בתגובה, רשתות קמעונאות ובנקים מרכזיים מעודדים שימוש בתשלומים ללא מגע
לאור תהליכים אלו, גם רשתות קמעונאיות החלו לנקוט צעדים מהירים להפסקה מוחלטת של השימוש במזומן. כך למשל, רשת האופנה H&M בבריטניה הפסיקה זמנית לקבל תשלום במזומן בחנויותיה באופן גורף, תוך מעבר לתשלום ללא מגע או אפליקציות תשלומים.
על מנת לתמוך בתשלומים ללא מגע, הבנקים המרכזיים החלו להעלות את תקרת הסכום שניתן להעביר באמצעות תשלום ללא מגע בכרטיסי אשראי או כרטיסי חיוב. לדוגמה, הבנק המרכזי בהולנד העלה את תקרת התשלום ללא מגע ל-100 אירו (במקום 50 אירו) ומאפשר תשלום של עד 25 אירו ללא הזנת קוד סודי, מה שעד כה היה אסור באופן גורף. הבנק המרכזי בשוודיה נקט גם הוא מהלך דומה.
ומה בישראל?
עד כה, בישראל לא פורסמה התייחסות רשמית של גורם ממשלתי לנושא התשלומים. על כן, עיקר הפעילות בנושא מבוססת על יוזמות של מוסדות פיננסיים המעודדים ביצוע תשלומים דיגיטליים (למשל, באמצעות ארנקים דיגיטליים או תשלומים בעזרת סריקת קוד QR).
רמת המודעות לנושא בישראל, עד כה, מצומצמת יחסית, בוודאי ביחס להיקף העיסוק בנושא בשאר מדינות העולם הנאבקות בנגיף הקורונה.
השימוש במזומן בארץ עדיין נפוץ יחסית
על פי נתוני בנק ישראל, ב-2018 חלקן של ההוצאות במזומן בישראל עמד על 26% מההוצאה היומית, לעומת 38% בכרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב, בעוד ארנקים דיגיטליים ואפליקציות תשלומים תפסו נפח של 1% בלבד מסך ההוצאה היומית בשוק.
במקביל, תשלומים ללא מגע עדיין אינם רווחים
בישראל, היקף השימוש בתשלומי כרטיס אשראי ללא מגע הינו מצומצם ביותר. זאת, בעיקר עקב היעדר תשתיות תומכות בצד הסולק, מכיוון שכיום כלל כרטיסי האשראי המונפקים בישראל מכילים רכיב NFC המאפשר טכנית לבצע תשלום ללא מגע.
התובנה שלנו: המאבק בקורונה מהווה הזדמנות ייחודית לקידום תשלומים דיגיטליים ותשלומים ללא מגע
בדומה לתחומים אחרים הנהנים מהשינוי הדרמטי בשגרת החיים של הציבור (כגון שימוש בשיחות ווידאו וערוצי תקשורת דיגיטליים אחרים), אנו סבורים כי קיימת כעת הזדמנות יוצאת מן הכלל לקדם במהירות אפשרויות תשלום דיגיטליות ותשלום ללא מגע. קיים ביקוש משמעותי למיזמים מסוג זה בציבור וצפויה להיות לכך היענות נרחבת, בוודאי בשבועות הקרובים, וייתכן שאף לאחר מכן במהלך תקופת המעבר חזרה לשגרת החיים הרגילה.
מיזמים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי בפריסת מכשירי סליקה בנקודות התשלום, במיזמי שיתוף פעולה בין ארנקים דיגיטליים לרשתות מסחר מקוונות ופיזיות, בהרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטליות בנקודת המכירה בחנויות המזון, בבתי המרקחת ועוד.
להערכתנו, מוסדות פיננסים ופינטקים שישכילו לקדם מהלכים אלו במהירות, ייהנו מכך כבר בטווח הזמן הקצר, ובוודאי בטווח הארוך כאשר לקוחותיהם יהיו הראשונים לבצע את השינוי המהותי בהרגלי התשלומים שלהם.